קריאה בסקוליומטר של פחות מ-5 מעלות נחשבת בדרך כלל נמוכה. 7 מעלות הן הסף שבו משתמשות רוב תוכניות הסקר בעולם כדי להפנות להערכה מקצועית. אלה הנחיות סקר בינלאומיות — לא אבחנה, ולא מדידה של עיקול עמוד השדרה עצמו.

סקוליומטר מודד את זווית סיבוב הגו (ATR): עד כמה צד אחד של הגו מתרומם מעל הצד השני כשמתכופפים קדימה. מכיוון שהמדידה נעשית על פני השטח של הגב ולא על עמוד השדרה עצמו, נכון להבין קריאה כאיתות לשאלה אם כדאי להמשיך לבירור — ולא כמספר שמתאר את עמוד השדרה.
| קריאה | פירוש מקובל | הצעד הבא הרגיל |
|---|---|---|
| 4°-0° | נמוך; חוסר סימטריה קל של הגו שכיח באוכלוסייה הכללית | להמשיך מעקב שגרתי, בעיקר בתקופת פרץ הגדילה |
| 6°-5° | ראוי לתשומת לב; בספרות הסקר הבינלאומית סף ההפניה יורד לאזור הזה אצל ילדים שמדד מסת הגוף שלהם בטווח הגבוה, שאצלם קשה יותר להבחין בעיקול | למדוד שוב בקפידה; לשקול בדיקה אצל איש מקצוע |
| 7° ומעלה | סף ההפניה המקובל בתוכניות סקר בעולם | לפנות להערכה מקצועית |
| עלייה של 2° ומעלה | סימן להתקדמות, ללא תלות בערך המוחלט | לפנות לבדיקה מקצועית |
ספי סקר הם תמיד איזון. סף נמוך מדי שולח ילדים בריאים רבים לצילומים שאינם זקוקים להם; סף גבוה מדי מפספס עיקולים שהיה כדאי לשים לב אליהם מוקדם. הסף של 5 מעלות הוצע על ידי Bunnell בשנת 1984, בסדרה של 1065 מטופלים, ונועד לאתר עיקולים של 20 מעלות ומעלה בזווית קוב (Cobb), עם שיעור חזוי של תוצאות שליליות שגויות של 0.1%. מאז התיישבו רוב תוכניות הסקר סביב 7 מעלות כאיזון מעשי יותר, ואצל ילדים שמדד מסת הגוף שלהם בטווח הגבוה מקובל להוריד את הסף, משום שקל יותר לעיקול להסתתר. תוכניות ואנשי מקצוע שונים משתמשים בערכי חיתוך מעט שונים, והתוצאות משתנות לפי גיל, פוטנציאל גדילה, סוג העיקול ועקביות המדידה. בישראל אין חוזר או גוף מקצועי שקובע סף כזה: כל המספרים כאן הם מחקר בינלאומי ולא מדיניות ישראלית.
קריאה אחת היא תצלום רגע. סדרה שנלקחת באותו אופן, על ידי אותו אדם, במרווחים קבועים, מלמדת הרבה יותר. ATR שעולה בהתמדה במשך כמה חודשים הוא ממצא משמעותי גם כשכל קריאה בנפרד עדיין נראית צנועה — ולעומת זאת קריאה שקופצת פעם אחת וחוזרת לרמת הבסיס מעידה בדרך כלל על הטכניקה ולא על שינוי אמיתי. לכן שווה להשקיע עוד כמה שניות ולרשום את התאריך, את האזור שנמדד ואת מי שמדד. לטכניקה, ראו כיצד להשתמש בסקוליומטר.
אצל ילדים ומתבגרים החשש הוא התקדמות בזמן הגדילה, ולכן נהוג לחזור על המדידה לעיתים קרובות יותר — בערך כל שבועיים עד ארבעה שבועות בתקופת פרץ הגדילה — ולפעול במהירות כשהמגמה עולה. אצל מבוגרים הגדילה השלדית כבר הסתיימה, והשינוי איטי יותר ונובע מתהליכים ניווניים ולא מגדילה; מעקב חודשי מספיק בדרך כלל, לצד תשומת לב לתסמינים ולא רק למספר. בישראל, הערכת הגדילה שנעשית בבית הספר בכיתות א' ו-ז' כוללת מדידת גובה ומשקל בלבד ואין בה בדיקה של עמוד השדרה, ולכן סדרת מדידות שנרשמת בבית היא לא פעם התיעוד היחיד שקיים בין שתי הכיתות האלה. בשני המקרים ספי ההפניה שלמעלה הם נקודת פתיחה לשיחה עם איש מקצוע, לא תחליף לה.
כדאי לפנות להערכה אם קריאה מגיעה לסף ההפניה, אם הקריאות עולות עם הזמן, או אם אתם מבחינים בכתפיים לא סימטריות, בשכמה בולטת, בקו מותניים לא אחיד או בגיבנת צלעות בהתכופפות קדימה. מי שמברר מה הקריאה אומרת עבור אדם מסוים הוא אורתופד ילדים, ולפי הכללים שמכבי מפרסמת אורתופדיה נמצאת בין התחומים שאינם דורשים הפנייה. יש כאן גם בשורה מעשית: אם נמצא עיקול לפני גיל 18, מכבי מציינת שמחוך (חגורת גב מתקנת) נכלל בסל הבסיסי ללא עלות. המהלך והטיפול המתאים משתנים מאדם לאדם, ובדיקה מקצועית היא הדרך לקבוע מה אומרת קריאה מסוימת.
זמינה ל-iPhone ול-Android.
מקור: van West HM, Herfkens J, Rutges JPHJ, et al. The smartphone as a tool to screen for scoliosis, applicable by everyone. European Spine Journal 2022;31:990-995. המחקר נערך במרפאת חוץ בבית חולים, על 50 מתבגרים שכבר אובחנו עם עקמת, ובחן את שיטת הסקר מבוססת הסמארטפון למדידת ATR; הוא לא העריך אפליקציה מסוימת כלשהי.